הגלובליזציה פתחה את האפשרות לכל אדם לבצע רילוקיישן בעולם ובכך לעבוד מכל מקום, ולהנות ממשטרי מס שונים ומופחתי מיסים. בחינת שיקולי מס הכנסה ברילוקיישן הינם חיוניים ומאפשר את הקטנת המס המשולם על רווחים והיא אחת מהסיבות שאנשי עסקים רבית בוחרים להעביר את תושבתם מישראל למדינה אחרת. ייעוץ מס לפני רילוקיישן מסייע לפתור בעיות רבות הכרוכות בתהליך ת לשם יצירת אופטימיזציית מס כדוגמת:
שאלת מועד ניתוק התושבות שלאחריו לא צריך לשלם מס בישראל.
מתן אפשרות לאחד מבני הזוג לבצע רילוקיישן ולהנות מיתרונות במס בעוד משפחתו ממשיכה להתגורר בארץ.
תשלום מס יציאה למי שעוזב את ישראל על הרווחים שצבר בנכסים שונים עד למועד ניתוק התושבות.
תשלום מיסי כפל גם בישראל וגם במדינה אליה היגרנו.
ניצול מיטבי של יתרונות המס אשר מאפשרות המדינות השונות.
אופן ארגון מבני העסקים אשר את פעילותם מעבירים לחו"ל.
מהו רילוקיישן לחו"ל
כאשר מדברים על ביצוע רילוקיישן מדברים בדרך כלל על מעבר של אדם ממדינה אחת לשנייה לצורך מגורי קבע. בעצם אדם מעביר בתהליך הרילוקיישן את מרכז החיים מישראל למדינה זרה אחרת. הסיבות לביצוע רילוקיישן הינן מגוונות וכוללות בין השאר לימודים מעבר לים, שליחות קונסולרית, שיקולים של תעסוקה, הכנסה גבוהה מוצעת במדינה אחרת, תפעול פעילות עסקית הדורשת מיומנות ייחודית כמו רופאים או אנשי היי טק, שיקולי הפחתת מס ההכנסה המושת על פעילות בינלאומית ועוד.
אז מה כדאי לדעת על שיקולי המס ברילוקיישן ?
השאלה הראשונה שעליך לשאול את עצמך טרם ביצוע הליך הרילוקיישן היא לאו דווקא שאלת מיסוי אלא לשקול את ההתאמה של סוג העסקים שלך לרילוקיישן. האם ניתן להשיג את אותם יעדי רווח אם אעבור לחו"ל.
השאלה השנייה היא היכולת להעתיק את התא המשפחתי לחו"ל או להיות מוכן לניתוק מהמשפחה לתקופות ארוכות.
השאלה השלישית היא התאמת כוח האדם בחו"ל לעסק. אם אתה עובד לבד אז אין בעיה, אך אם לצורך עבודתך אתה זקוק לצוות עובדים מיומן עולה השאלה של הכשרה, וכן התאמה של הצוות במדינת היעד.
השאלה הרביעית היא מהו המס לפני הרילוקיישן. אין טעם לבצע רילוקיישן לפני בחינת סוגיית המס ובחינת האפשריות להפחתת המס במדינת התושבות. פעים רבות ניתן לבצע הפחתת מיסים ברה ארגון בתוך מדינת התושבות שיקטין עד מאד את הכדאיות היסויית בביצוע רילוקיישן לחו"ל.
האם ייעוץ מס ברילוקיישן יבטיח הפחתת מס מידית ?
נניח שארגנת את עסקך מחדש תוך חיסכון מיסוי אופציונלי ואתה כבר אורז את המזוודות וחושב כי המיסים שישולמו על ידך יהיו נמוכים מרגע שעזבת את הארץ. נכון ? לא ממש! ההכרה של רשויות המס במועד שעזבת את ישראל כמועד ניתוק התושבות הוא זה שיקבע מתי תפסיק לשלם מס בישראל.
עצם עזיבתך את ישראל אינה אומרת שלא ישולמו מעתה והלאה מיסים בישראל על רווחיך. המועד שבו נפרדת מישראל והשארת מאחוריך את הצורך לשלם מיסים מהווה כר נרחב לוויכוחים במיוחד כאשר לא מקפידים על כל הכללים שנקבעו בפסיקה לניתוק התושבות שלך מישראל.
חשוב להבין שהחשיפה המיסויית ברילוקיישן הראשונה הינה תשלומי כפל מיסים, גם לישראל וגם למדינה אליה בוצע המעבר. המעבר עצמו אינו מקנה פטור אוטומטי מתשלומי מיסים לישראל וכך נוצרת חשיפת מס קשה שרבים נלכדים בה.
הרצון של מי שמבצע רילוקיישן הוא שמדינת ישראל תכיר בניתוק תושבותו מישראל. ניתוק התושבות יבטיח אי תשלום מס הכנסה בישראל על הכנסות שהופקו בחו"ל. אך תהליך ניתוק התושבות אינו טכני כמו מתן הצהרה שנותקה התושבות או חתימה על טופס כלשהוא או שהייה של מספר ימים מסוים בחו"ל כפי שרבים סבורים. ניתוק התושבות והשארת המיסוי הישראלי מאחור מבוססת על רצף של פעולות שיחד מהוות את התמונה השלמה של ניתוק התושבות. לא כל התנאים קבועים בחוק והתנהגות האדם היא זו שמכריעה פעמים רבות אם יהיה חייב להמשיך לשלם מס בישראל על אף שבפועל הוא חי במדינה זרה מחוץ לישראל.
כאשר מבצעים רילוקיישן יש חובת דיווח לרשויות המס גם אחרי שעזבתם את הארץ כמו כן יש חשיפה לתשלומי ביטוח לאומי ולתקלות לאלו שממשיכים לשלם את תשלומי הביטוח הלאומי במחשבה להמשיך ולקבל שירותים רפואיים בישראל.
המבחנים למועד ניתוק התושבות מישראל
השאלה המכריעה הינה מה המועד בו יוכר לתושב ישראל כי ביצע ניתוק תושבות מלא ומוחלט. עד מועד ניתוק התושבות חיב תושב ישראל להמשיך ולשלם מס בישראל גם על הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל. מלכודת המס הזו באה לידי ביטוי בפרקטיקה כאשר מבקש אותו תושב לחזור לישראל רשויות המס עשויות לחייב אותו במס בישראל על כל התקופה בה לא שהה בישראל. רשויות המס מפלות את המידע שיש ברשותם על פי פרמטרים מסוימים של ימי שהייה בישראל ומידע מודיעיני אחר המגיע עליהם המוצלב על ידם דבר שיכול להעלות טענה לחיובי מס למי שביקש לנתק את תושבותו.
ניתוק התושבות ברילוקיישן לצרכי מס נבחן בהתאם לשני מבחנים מרכזיים מבחן הימים ומבחן הזיקות:
מבחן הימים ברילוקיישן מס
מבחן הימים, שזה אומר בפועל כמה ימים שהינו בישראל במהלך השנה, והמבחן השני הוא מבחן הזיקות שזה אומר עד כמה אנו קשורים למדינת ישראל על פי מבחנים אובייקטיביים. שני המבחנים יחד פעילים לצורך בחינת מועד ניתוק התושבות.
כלל בסיסי ראשון הוא כי יחיד ששהה מעל 183 ימים בישראל יחשב כתושב ישראל. אז אם חשבתם לעשות רילוקיישן בחודש ספטמבר ולא לשלם מס על ההכנסות שנבעו לכם מחודש זה ואשר מקורם בחו"ל טעות בידכם.
החלק השני של מבחן הימים הוא יותר טריקי והוא בוחן בכל שנת מס אם היחיד שהה במצטבר במשך שלוש השנים האחרונות, כולל שנת המס, 425 יום. כלומר גם אם עזבתם את הארץ ושנה לאחר מכן אתם חושבים שלא צריך לשלם מס בישראל זה לא ממש מדויק. תעשו בדיקה אם יש לכם סך ימי שהות בישראל במשך שלוש השנים האחרונות המגיעים ל 425 ימים. ככל שיש לכם תחשבו לתושבי ישראל גם בשנה לאחר עזיבתכם ובתנאי שבנוסף לכך שהיתם בישראל באותה שנה לפחות 30 יום. הבהרה- במניין הימים נחשבים גם חלקי ימים. אז אם נכנסתם לארץ ב 11 בלילה עדיין אותו יום יחשב לכם כיום שלם.
שימו לב כי החל משנת 2016 מי שמקיים את אחד משני מבחני הימים ושהה בישראל את מספר הימים אשר הופך אותו לתושב ישראל, על פי חוק, חייב להגיש דו"ח הצהרת תושבות לשנת המס (טופס 1348) לרשות המיסים בישראל גם אם הוא סבור שאינו תושב ישראל ואינו חייב במס על הכנסותיו אשר הופקו בחו"ל. אין חובה לדווח על הכנסותיך שהופקו בחו"ל באותו דוח אם אתם סבורים שאינכם חייבים במס בישראל מאחר ועזבתם את הארץ.
יחד עם זאת מומלץ כי העמדה שאינך חייב במס בישראל תהיה על בסיס עמדה משפטית שתינתן לך בכתב ואשר תהווה אסמכתה והגנה מפני טענה של אי דיווח הכנסות המגיעה לכדי עבירה פלילית בישראל.
משרדנו מייעץ ומנפיק חוות דעת משפטיות למי שניתק את תושבתו כפוף לבחינה משפטית של המצב העובדתי. צור קשר עם משרדנו ליעוץ ראשוני
שתי הערות…..
- אומנם מבחן הימים ניתן לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה שזה אומר שלמרות שלא עמדנו בכללים של הימים אני יכול להוכיח לך שמהותית אני באמת לא הייתי תושב ישראל ולא הייתה לי כל זיקה לישראל. אבל בפועל אנחנו מעדיפים שלא להיות במצב של נותני ההסברים. אז נא לשמור על הכללים בעניין זה.
- יחד עם זאת גם אם לא עמדתם במבחן הימים למשרדנו יש נסון רב בטיפול בסיטואציות אלו בשכנוע פקיד השומה לאפשר לכם ניתוק תושבות. לחץ ליצירת קשר ליעוץ ראשוני.
שינויי חקיקה צפויים
רשויות המס מבקשות להקטין את הוויכוחים עם העוזבים את ישראל ומתכננות לקבוע מבחנים ברורים. ברור שמי ששוהה בישראל 182 יום בשנה לדוגמא הוא נמצא במצב מתנדד ביחס לתושבתו. אומנם זהו מספר ימים הפחות מהנדרש כדי להכליל אותו בחזקה כמי שהינו תושב ישראל אך מן העבר השני זה כמעט חצי שנה מזמנו ! רשויות המס מכוונות לשינוי שמי שישהה 100 ימים בישראל בלבד או יותר ו 450 יום בסך הכל בשלוש השנים האחרונות יחשב כתושב ישראל. זה אומר שכדי לצאת מהמלכודת הזו אדם לא יוכל לשהות בישראל יותר משלושה חודשים.
מבחני מס הכנסה לזיקה לישראל לאחר המעבר לחו"ל
מבחני הזיקות לישראל אינם מבחנים אובייקטיביים כמו מבחן הימים. במבחן זה מנסים רשויות המס להבין האם מהותית אין לכם כוונה לחזור לישראל ושהעזיבה שלכם את ישראל היא לא זמנית בלבד. במסגרת מבחן זה בוחנים את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלכם והוא מורכב מספר מאפיינים כללים כדלקמן:
- מקום ביתו הקבוע – האם השארנו דירה , שעומדת לרשותנו שאנו חוזרים לארץ ?
- מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו – האם בני המשפחה מתגוררים יחד או מפוצלים חלק בישראל וחלק בחו"ל ?
- מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
- מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו- היכן מנוהלים חשבונות הבנק, היכן המשרד ? איפה נמצא רואה החשבון ועורך הדין ועוד..
- מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים – האם אני עדיין רשום כמתנדב בזק"א, האם אני שחקן נבחרת ישראל , מה עם קופת חולים ? האם ויתרתי על הזכות להיות מטופל , היכן מועדון הספורט שאני מתאמן ועוד.
גם כאן החיים חזקים יותר מהכל – אנו רואים מקרים רבים שהמעבר למדינה אחרת קשה להם ובליבם לא העתיקו את מקום מגוריהם. כשהלב אומר על המשך שמירת הקשר עם מדינת ישראל זה מקרין על ההתנהגות והתנהלות לא קפדנית אשר עשויה לגרום לרשויות המס שלא להכיר בניתוק התושבות.
עיננו הרואות, שמאחר ונקבעו מבחנים כלליים למרכז החיים, וכן לאור העובדה כי חזקת הימים ניתנת לסתירה הדדית המשימה לקבוע את מרכז חייו של יחיד במקרים רבים מורכבת.
ההמלצה לעבוד עם רשימת צ'ק ליסט מסודרת מאחר שיש קריטריונים רבים וכל אי עמידה בקריטריון זה או אחר עלולה להוביל למחלוקות עם רשויות המס ביחס למועד הניתוק. יחד עם זאת קיימים מצבים בהם אנו איננו יכולים לפעול באופן דווקני על פי הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה ובמקרים אלו יש לשקול היטב את דרך ההתנהלות ולנסות למצוא אלטרנטיבות אשר לא יחלישו את מעמדנו כמי שניתקו את תושבותם.
חובת דיווח למס הכנסה בישראל גם לאחר הרילוקיישן
יש טעות שגורה ולפיה אדם שעזב את ישראל אינו חייב עוד בדין וחשבון למדינה. רשויות המס אשר רצו למנוע מצבים בהם תושבי ישראל עוזבים את הארץ ולא משלמים את כל המיסים תוך שהם לוקחים פוזיציה כי הם ניתקו את תושבתם ברגע שכף רגלם דרכה במדינה הזרה בה בחרו להתגורר.
כדי לאפשר פיקוח על תושבי ישראל העוזבים את ישראל הוחלט לחייב כל אדם שמשנת המס 2016 עזב את ישראל אך הוא מתקיימת בו החזקה הקבועה בחוק להיותו תושב ישראל. הבדיקה האם אדם מוחזק כמי שהיה תושב נעשה על פי ספירת הימים בהם שהה אותו אדם בישראל. אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
במקרים אלו אם אדם סבור שעל אף החזקה הקבועה בחוק הוא עדיין אינו תושב ישראל (כלומר אינו צריך לשלם מס בישראל על הכנסותיו שמופקים בחו"ל) אזי היא יהיה חייב להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו.
כמובן שאי הגשת הדיווח למס הכנסה לכשעצמה מהווה עבירה פלילית ואם בנוסף יקבע כי אותו אדם לא ניתק את תושבתו אזי הוא עשוי להיות מורשע בחשד להעלמת הכנסות.
רשויות המס בוחנות רצף דיווחי (מי שהגיש דיווחים לרשויות המס והפסיק) וכן עבר דיווחי (מי שמבקש להגיש דו"ח עם חזרתו לישראל) עלולים להיבחן דיווחיו בעת עזיבתו את הארץ.
הגשת הנימוקים עליהם להיות מנוסחים ולבסס את במעמד החדש והוכחת ניתוק התושבות בכל הסממנים האפשריים. יש לזכור שרשויות המס רשאיות שלא לקבל את העמדה של מועד ניתוק התושבות ולחייב במס את ההכנסה דבר שעלול במקרים מסוימים לגרור כפל מס.
בנוסף לנימוקים המהווים את המסמך המרכזי מחייבות רשויות המס להגיש דו"ח מס הכנסה לאותה שנה גם ממי שהיה שכיר בישראל ולא היה חייב בהגשת דו"ח. דו"ח זה נקרא דו"ח 1301 והוא מהווה הצהרה לגבי ההכנסות החייבות במס בישראל. קיימת שאלה האם הכנסות שאינן חייבות מס בישראל הינן חייבות בדיווח מכח החוק.
בנוסף כדי להקל על רשויות המס לבחון את עמדת הנישום שסבור שאינו תושב ישראל באותה שנת מס נדרש האדם המגיש את הדו"ח בנוסף לנימוקיו למלא תשובות לשאלות המצוי בטופס 1348 ( נמצא כאן להורדה).
הטופס כולל סדרת שאלות בסיס המבקשות ללמוד את מעמד התושבות של אותו אדם על פי מבחנים מקובלים כמו מקום דירת המגורים שלו, מקום החינוך של הילדים, אזרחות זרה ועוד. מטרת הטופס היא לסייע לרשויות המס לבחון היכן מצויות מרבית הזיקות של אותו אדם. האם בישראל או במדינה אחרת אליה ביגר תושב ישראל.
פיצול תא משפחתי ורילוקיישן
החלטות על רילוקיישן גורמות פעמים רבות לקרע במשפחה ואף לגירושין. אחד מבני הזוג לא רוצה לעזוב את הארץ בעוד האחר רואה את ההזדמנות הכלכלית שבדבר. קיימים בני זוג שבהבנה הדדית החליטו כי אחד מבני הזוג יעבור לגור במדינה אחרת משום ששם קיימת לו הזדמנות נדירה להתפתחות כלכלית בעוד שבן הזוג האחר נשאר בארץ.
המעבר הוא קשה ולכן מלווה בביקורים רבים של בן הזוג הגר בחו"ל בארץ. רשויות המס ניסו לטעון כי לא יתכן מצב שרק אחד מבני הזוג עבר לחו"ל ומעבר שכזה יחשב ניתוק תושבות. לתפישתם אם בני המשפחה נשארו בארץ זה מעיד על הזמניות של המעבר ולכן הנך נחשב לתושב ישראל על אף שאתה מתגורר בחו"ל.
בניגוד לעמדת רשויות המס בתי המשפט במספר פסקי דין הכירו את הצורך בניתוק התא המשפחתי וקיבלו שייתכן שבן זוג אחד יחיה, ואף שנים רבות, במדינה אחרת בעוד בן הזוג האחר ימשיך להתגורר בישראל. מצב כזה של זוגות אשר אינם לנים תחת אותה קורת גג משפיעה על חיובי המס ומאפשר לבן הזוג שניתק את תושבתו לא לשלם מיסים בישראל על הכנסתו. (הלכת ספיר).
שינויי חקיקה צפויים
רשויות המס מבקשות כי יחיד שישהה בישראל 100 ימים או יותר כאשר משפחתו שוהה בישראל יחשב כתושב ישראל. כך רוצה היא לצמצם את הוויכוחים בכל הנוגע לאפשרות של פיצול התא המשפחתי אך מן העבר השני תהא זו סלילת הדרך להכרה באפשרות שמי שעוזב את משפחתו ועובר להתגורר בחו"ל יוכל עדיין לא לשלם מס בישראל ועדיין לבקר את משפחתו במגבלת 100 הימים.
מס יציאה ורילוקיישן
לא הרבה מודעים כי בפקודת מס הכנסה נקבע הסדר של מס יציאה. המטרה היא מיסוי של רווחים שנצברו אך לא מומשו עד למועד ניתוק התושבות. במקרים אלו רשויות המס מבקשות תשלום מס על כל הרווח הצבור שלא מומש. לדוגמא אם יש לך מניות בחברה שטרם מומשו אבל אם ימכרו ישקפו רווח אז רשויות המס ירצו מס על הרווח הגלום. דוגמא נוספת אם יש לך חברת הייטק או פיתוח שנעשה על ידך שמביא הכנסות ויש לו שווי אז רשויות המס ירצו מס על הרווח שנצבר או על עליית הערך של ה IP.
עוד על הרחבה על הנושא במלכודות המס.
ביטוח לאומי רילוקיישן
אחד המוקשים שלא ידועים לרבים הינם תשלומי הביטוח הלאומי הממשיכים להיות מחויבים על פי ההכנסה שלך בחו"ל. משרדנו מטפל בעשרות מקרים בשנה של אנשים שעברו להתגורר בחו"ל והרוויחו סכומי כסף גבוהים שעליהם נדרשו לשלם תשלומי ביטוח לאומי בחו"ל ואלו מגיעים לעשרות אלפי שקלים בשנה. ביטוח לאומי עובד על עיקרון התושבות כפי שעובד מס הכנסה וחיוב תשלומי הביטוח הלאומי חלים על מי שהיה תושב ישראל באותה שנה.
אחת הטעויות הנפוצות הינה המשך התשלום לביטוח לאומי על בסיס התשלומים המנימלים של אי העסקה. המלצות רבות ניתנות להמשיך ולשלם את תשלומי הביטוח הלאומי בסכומי מנימום כדי לאפשר את צריכת שירותי הבריאות המתקדמים בארץ בזמן ביקורים בישראל או במקרים בהם ידרשו פרוצדורות רפואיות מורכבות. רבות למשל מעדיפות ללדת את ילדיהן בישראל על אף שעשו רילוקיישן וזאת לאור שירותי הרפואה המתקדמים והרצון בסביבה משפחתית תומכת בחודשים הראשונים לאחר הלידה. כל אלו גורמים לכך שהמשך הקשר עם מדינת ישראל מזווית הביטוח הלאומי נמשך. התוצאה היא כי ביטוח לאומי אינו מכיר בניתוק התושבות ותובע את המשך תשלום הביטוח הלאומי על בסיס ההכנסות הכולל גם בארץ וגם בחו"ל באותה שנה קלנדרית.
רילוקיישן משמעו מחויבות ולעיתים ויתור על נוחות מסוימת וזאת כדי לא להיקלע לתקלות מס. לביטוח לאומי יש מנגנונים משוכללים ומחלקת חקירות כדי להתחקות אחר מבצעי רילוקיישן אשר אינם מדווחים על הכנסתם בחו"ל לצורך תשלומי ביטוח לאומי.
עוד חשוב לדעת כי אין בהכרח הקבלה בין ההחלטה לגבי תושבות בביטוח לאומי אל מול ההחלטה בעניין תושבות של אדם מבחינת מס הכנסה. ההבדל הזה מייצר מצבים שיתכן כי ישולמו תשלומי ביטוח לאומי ולא מס הכנסה על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל ולהיפך.
אם כך לעניין ביטוח לאומי מייד עם ההחלטה על ביצוע רילוקיישן וכדי לא לשאת בעלויות מיותרות יש לידע את ביטוח לאומי על ההחלטה לעזוב את ישראל לצמיתות. הדיווח לביטוח לאומי נעשה על ידי טופס שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל הנקרא טופס 627 (את הטופס ניתן להוריד כאן ). השאלות ואופן המענה על השאלות הינו חשוב ביותר. באופן כללי השאלון מנסה על בסיס פרמטרים שנקבעו בפסיקה ובחוק לקבוע האם אותו אדם אשר עונה על השאלון הינו תושב ישראל החייב בדמי ביטוח לאומי או שלא. בין השאלות נמצא את שאלת המגורים הקבועים וקיומם של זיקות לישראל כמו חשבונות בנק בישראל הימצאותו של בת או בן זוג בישראל ועוד. חשוב טרם מתן מענה על השאלות לעשות הכנה מתאימה כדי לא להיפסל על ידי רשויות ביטוח לאומי ושיעורר מורכבות בהמשך הדרך לדרישה לביטול תשלומי הביטוח הלאומי.
צריך לזכור שהחוב לביטוח לאומי לא מתיישן כל עוד נעשים אחת לכמה שנים נסיונות לגבות את חובות הביטוח הלאומי. כבר היו מצבים שאנשים אשר עוזבים את ישראל סבורים שכאשר יחזרו החובות יעלמו. אז זהו. שהם לא נעלמים. הם רק מצטברים ופעמים רבות משולמים בכאב לב לאחר שנים רבות. לפיכך מומלץ להשיר מבט אל הקשיים ולהסדיר ולתבוע את הפסקת חיובי הביטח הלאומי מייד עם העזיבה את ישראל.
חשוב גם להבין שהסדרת נושא הביטוח הלאומי מקרין גם על חיובי מס הכנסה והטענה לניתוק התושבות בפני מס הכנסה. מכאן נוצרת חשיבות יתר להסדיר עניין זה טרם העזיבה את הארץ.
מס שבח לתושבי חוץ
מס שבח הוא מס על הרווח שנוצר ממכירת נכס מקרקעין בישראל. מי שעשה רילוקיישן חייב בתשלום במס על מכירת נכסיו בישראל מכח אמנות מס ומכוח הדין הפנימי הקובע שנכס בישראל המס על הרווח ממכירתו מגיע למדינה בה נמצא הנכס. כאשר אנחנו עוזבים את המדינה ויש ברשותנו נכס מקרקעין עדיין אנו זכאים לפטור מכח החוק למי שמוכר את דירתו היחידה. ניתן דוגמא שכיחה. אדם עשה רילוקיישן לחו"ל והשכיר את דירתו בישראל. הוא לא היה בטוח מה ילד יום ולכן במקביל שכר דירה במקום מושבו החדש בחו"ל. עם השנים אותו מהגר החליט כי הוא רוצה להישאר באופן סופי באותה מדינה ואין בכוונתו לחזור לישראל. הוא מחליט למכור את דירתו בישראל. אלא שאז הוא נחשב מבחינת רשויות המס לתושב חוץ. תושב חוץ הרבה יותר קשה לו לקבל פטור על מכירת דירתו היחידה בישראל. הוא צריך להוכיח שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב. איך מוכיחים דבר כזה ?
החוק קובע כי המוכר חייב להמציא אישור משלטונות המס במדינה בה הוא מתגורר כי אין לו דירה בבעלותו. ההליך לקבלת אישור שכזה ממדינת התושבות מתברר פעמים רבות כמורכב. לחלופין עליו להמציא ראיות שונות המוכיחות כי אכן אין לו דירה נוספת בדרך של הוכחת שכירות דירה ואישור רשויות המס במדינת התושבות שאין לו הכנסות שכירות מדירה אחרת בבעלותו באותה מדינה.
רשויות המס מערימות קשיים אך פנייה נכונה עם שילוב הראיות המתאימות יכולה להועיל מאד לסיכויי הפטור ממס שבח. גם מי שכבר חוייב במס שבח יוכל לדרוש החזר על תשלום המס בהגשת ערעור על ההחלטה לחיוב מס השבח.
נקודה נוספת שמהווה יתרון הינה תושבי חוץ המחזיקים מקרקעין מעבר לקו הירוק. ביישובים מעבר לקו הירוק המוחזקים על מי שהינם תושבי חוץ. תשלום מס השבח באזור יהודה ושומרון נודע אך ורק לתושב ישראל. מי שאינו תושב ישראל אינו חייב במס. לפיכך מי שביצע רילוקיישן ומוכר נדל"ן שהיה בבעלותו מעבר לקו הירוק אינו חייב במס בישראל. בעניין זה יש לקחת בחשבון את מס היציאה שהינו רווח ההון שנצבר עד לביצוע הרילוקיישן. רווח זה חייב במס על ידי תושב ישראל.
מלכודות מס נפוצות ברילוקיישן
מלכודת מרכז החיים – על אף המעבר לחו"ל, במקרים רבים רשויות המס יטענו כי "מרכז החיים" נותר בישראל ולפיכך יחייבו במס את כלל ההכנסות הזרות, כולל חיוב בביטוח לאומי. מצב זה יכול לגרום לכפל מס בסיטואציות מסוימות, וכן לתוספת מס משמעותית במקרים אחרים, על אף אמנות המס (לדוגמא אין אמנת מס ביטוח לאומי מול ארה"ב כמו גם מדינות נוספות ולכן בהיבט זה יהיה כפל מס). לשם כך ולמען הבטחת הניתוק בצורה הרמטית עליך להקפיד על כללי הימים וניתוק הזיקות. יש לבחון את כלל ההתנהלות והפעולות הנעשות על ידך ולהבטיח אמצעי בקרה שלא יהוו פתח לטענה כי לא בוצע ניתוק תושבות בפועל.
במידה והינך מבקש לבצע בחינה של פעולות אותן עליך לבצע טרם עזיבתך את הארץ ובזמן שאינך מתגורר עוד בארץ משרדנו מלווה איתך את הליך הרילוקיישן יד ביד ויאפשר לך כלים לבדיקה כוללת על כל הפעולות הנדרשות לחץ כאן ליצירת קשר ויעוץ ראשוני
מלכודת המבנה הארגוני של העסק – מבנה ארגוני של הפעילות העסקית – המעבר לחו"ל וצמצום חבויות המס באופן ניכר תלוי בבחירת המדינה בה ירוכזו העסקים. חשוב לציין שבעולם הגלובלי כל מדינה מנסה למשוך את הפעילות העסקית אליה. כן גם ישראל באמצעות הטבות רבות לעולים חדשים, חברות בחוק עידוד השקעות הון וכו'… ולכן מדינות רבות מעניקות הטבות מס למי שמשקיע באותה מדינה ומבצע בה פעולות עיסקיות. למעשה תדמיינו שאתם נמצאים בסופר ענק ואתם צריכים להחליט איפה לאכסן את הפעילות שלכם בעלויות הזולות ביותר.
יחד עם זאת תכנון מבנה מס דל במיסוי הוא כרוך בנושאים רבים שיש לתת את הדעת עליהם. למשל התאמת המדינה לפעילות העסקית. לא כל מדינה מתאימה לכל חברה ולכל פעילות.
יש לתת את הדעת גם למחירי העברה (Transfer Pricing). המשמעות היא שאם הפעילות העסקית העיקרית שלנו מוצבת במדינה שהיא דלת מס יש לקחת בחשבון שמדינות אחרות אצלן לא מתקבלות עיקר ההכנסות מהמיזם העסקי ייבחנו בשבע עיניים האם אכן הרווחים הופקו באותה מדינה דלת מיסים או שהמבנה הארגוני תוכנן בניגוד להגיון כלכלי כך שעיקר הרווחים נכלאו במדינה המספקת שיעורי מס נמוכים.
משרדנו מתמחה בבניית מבנה מס כדי לסייע לעסק שלך לצמוח גם מחוץ למדינת ישראל. לחץ כאן ליצירת קשר ויעוץ ראשוני
מלכודת מיסוי אופציות לעובדים – עובדים רבים, בעיקר בתחום ההיי-טק מקבלים הטבות בדרך של אופציות. המטרה לרתום את העובד בדבקות במטרה ולהשיא רווח לפירמה. האופציות מקבלות ערך ברגע שהחברה עושה פריצת דרך או רווחיותה משתפרת וכך ערך מניותיה. בעניין זה קיימים מחלוקות רבות לאופן חישוב החלק החייב במס בישראל מהאופציות לאור קביעת יום הניתוק. ככל שיום הניתוק יקבע מוקדם יותר כך חלק הרווח על האופציה החייב בישראל יהיה קטן יותר.
מלכודת פיצול התא המשפחתי– במצבים בהם אחד מבני הזוג בלבד יבחר לגור בחו"ל יטענו רשויות המס שמחצית מההכנסות הפאסיביות שנוצרו בתא המשפחתי חייבות במס בישראל ויש לשייכן לבן/בת הזוג שנשארו בארץ, לדוגמא כאשר בן הזוג יצא לחו"ל לצורך עבודת ניהול בכירה בתחום ההייטק בארה"ב, בת זוגו ושלושת ילדיהם יצאו עימו, לאחר כחמש שנים בת הזוג שבה ארצה עם הילדים, בני הזוג צברו נכסי נדל"ן המספקים הכנסות פאסיביות וכן השקעות בניי"ע. רשות המסים תטען כי חלק מההכנסות הפאסיביות שייכות לבת הזוג ששבה לישראל, ומשכך הכנסות אלו יחויבו בישראל.
מלכודת מס היציאה– אדם העוזב את ישראל הוא מחזיק פעמים רבות נכסים מחוץ לישראל או מניות אשר הרווח עליהם לא אמור להיות ממוסה אם היחיד הוא תושב חוץ.
הבעיה של רשות המיסים היא שערך הנכסים של אדם שעוזב את ישראל, גם אם לא נמכרו, משקף רווחים צבורים שנצטברו על הנכס שאילו אותו אדם היה מוכר את הנכס כשהיה תושב ישראל הוא היה צריך לשלם מס על הרווח בישראל. החשש הוא שכאשר אדם יעזוב את הארץ בעתיד אז כאשר ימכור את נכסיו כל הרווח שייווצר לו לרבות זה שנוצר כשהיה בישראל לא ידווח ובוודאי לא ישולם עליו מס בישראל.
לפיכך נקבע בחוק "מס יציאה" שבעצם קובע שגם אם לא מכרת את הנכסים שעזבת את הארץ אתה חייב בתשלום מס על הרווח שנוצר לך על הנכס עד המועד שעזבת את ישראל. .
הבעיה שמס היציאה עלול לגרום לתקלה של חיוב מס כפול. לדוגמא, יחיד תושב ישראל עבר להתגורר בארה"ב בשנת 2015 ובשנת 2020 מכר נכס שהיה בבעלותו מאז שנת 2010. התוצאה של מס היציאה שישראל תבקש מס על חלק יחסי מהרווח שנוצר לו עד שנת 2015 ואילו בארה"ב הוא ידרש לשלם מס על כל הרווח. התוצאה תשלום מס בישראל ובחו"ל על אותו רווח.
באמנת המס עם ארצות הברית כמו באמנות מס אחרות אין פתרון מוסדר למיסוי הכפל ויש לתת על כך את הדעת ולערוך תכנון מס מקדים.
מלכודת ה – IP – הקניין הרוחני שאותו ייצרנו בעמל רב בישראל מהווה נכס שהעברתו למדינה אחרת או השימוש בו חייב במס בישראל. יזמים אשר פיתחו רעיון עיסקי בישראל מעתיקים את פעילותם לחו"ל מבלי להתחשב בעובדה שבמהלך השנים נוצר אצלם נכס לא מוחשי. היו לא מעט מקרים שהאקזיט על החברה נעשה בחו"ל ומדינת ישראל טענה שה – IP נותר בישראל ולכן חייב במס בישראל. גם מצבים בהם לא מתבצעת מכירת ה – IP הכנסות אשר נוצרות מהנכס יכולות להיות חייבות מס בישראל. שנים רבות אחרי שהחברה עזבה את ישראל והיא פועלת בחו"ל.
היערכות דורשת ביצוע הערכות שווי ל IP וככל האפשר התמודדות כי יש בידינו ידע שיש לו ערך. ללא התייחסות יש שנאלצים לשלם על עליית הערך מחיר מס יקר גם אם רוב הנכס התפתח ונוצר בחו"ל.
חשוב להבין שביצוע רילוקיישן מהווה הזדמנות כלכלית אשר ניצול נכון שלה משקף הזדמנויות עסקיות ומיסוייות ומאפשרת השאת רווחים גדולה יותר. יחד עם זאת יש לפלח את הקשיים במעבר לחו"ל מאחר ומלחמות המס הבין מדינתית רק הולכת ומחריפות ובסופו של דבר הקורבן הוא משלם המיסים הנקרע בין מדינת התושבות ישראל לבין מדינת התושבות בחו"ל.
אף אחד לא רוצה לשלם יותר מיסים ממה שהיה צריך בגלל ביצוע רילוקיישן לחו"ל. חיובי המס בישראל ובחו"ל וחיובי הביטוח הלאומי מחייבים הקפדה על הכללים והתנאים שהתווה החוק. אי ביצוע אחד מהכללים עלולה לחשוף את מבצע הרילוקיישן לחיובי מס כבדים.
.
הכותב עו"ד שלומי כהן ממשרד כהן&כהן שימש כמנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי והיה ממונה על הקשר עם יחידות מיסוי רבות בעולם במסגרת העברות מידע הדדיות בין רשות המיסים בישראל לרשויות מס במדינות זרות. כיום שותף בכיר בפירמת המיסוי הבינלאומי.
צור קשר לתיאום שיחה עם עו"ד שלומי כהן.