מס ירושה זוהי הדרך של המדינה למסות את ההתעשרות הנוצרת לאדם מקבלת נכסים בירושה. יחד עם מס ירושה נוספים פעמים רבות מיסים חלופיים כמו מס עיזבון שזהו מס על כלל הנכסים אותם הוריש אדם לאחר מותו וכן מיסים משלימים כמו מס מתנות שהינו המס על מתן מתנות עוד בחייו של אדם.
לפני כארבעים שנה בוטל מס העיזבון בישראל דה פקטו ושיעורו נקבע לאפס. כעת לקראת שנת התקציב 2021 רשויות המס עומדות ככל הנראה לבקש ולחדש את המיסים הנובעים מירושה בישראל וזאת כדי לגייס סכומי כסף משמעותיים לקופת התקציב שהתדלדלה כתוצאה ממגפת הקורונה.
מרגע זה התחיל מרוץ זמנים כאשר רשויות המס רוצות ללכוד את כלל הנכסים בישראל כך שמייד עם פטירתו של אדם יועבר חלק מהם לקופת המדינה ואילו המורישים חפצים שכל רכושם יעבור ישירות ליורשיהם. המתח הזה מחייב תכנון מס מיידי כדי לאפשר את צמצום החשיפה לחיובי מס גבוהים אשר יקטינו את ההון המשפחתי.
ואם אתם חושבים שמיסי ירושה ומס עיזבון הם תיאורטיים ניתן דוגמא מידידתנו הקרובה ארצות הברית שם יורשיו של השחקן ג'יימס גנדולפיני (טוני מסדרת הטלוויזיה הסופרנוס) אשר השאיר להם אחוזה של 70 מיליון דולר ומתוך העזבון הם נאלצו לשלם מיסי עיזבון של 44 מיליון דולר
תחשבו על זה כך. בארצות הברית בה יש מס עיזבון ולא מס ירושה בשיעור 40 אחוז כך שאם תותירו נכסים בשווי 30 מיליון שקל המחולקים באופן שווה בין שלושת ילדכם אזי כ -12 מיליון מזה מזה יועבר לממשלה. זה משאיר 6 מיליון שקל לכל אחד מהילדים שלך. הממשלה מקבלת פי שניים מהילדים שלכם !
מהו מס הירושה
מס הירושה הינו מס שמטרתו למסות את "ההתעשרות" מעצם קבלת נכסים שלא היו קודם ליורש ועברו מהמוריש. בדרך כלל המיסוי בו אנו מורגלים הינו מיסוי הרווח. הכנסות שמקורם מפעילות אדם כשכיר או עצמאי חייבות במס. בנוסף חייבות במס על רווח גם הכנסות שלא הושגו מעבודה כמו הכנסות שכירות על נכס מקרקעין, הכנסות ריבית על הלוואות או פיקדונות, דיבידנדים שהינם הרווח על אחזקת מניות או רווחים ממכירת נכסים כמו רווחי הון ("הכנסות פאסיביות). כל ההכנסות הללו שהגדילו את העושר של אדם מזכים גם את המדינה בזכות לקחת חלק מהעושר בעת ההתעשרות שהתווספה לאדם בדרך של תשלום מס ההכנסה.
מס הירושה שונה מכל אלו מאחר ומדובר בנכסים שכבר האדם שהחזיק אותם ושילם עליהם מס. בדרך כלל נהוג לראות בנכסים הנצברים בתא המשפחתי (הורים ילדים בני זוג) כנכסים של איש אחד ולפיכך אין הצדקה למסות העברת הנכסים מיד ליד בתא המשפחתי בין אם בדרך של מתנה ובין אם בדרך של ירושה. התפיסה המשפטית הינה כי בני המשפחה חד הם, והעברה מאחד לשני אינה יוצרת התעשרות המצדיקה לקיחת מס נוסף.
מס הירושה בעצם כופר בתפיסה כי אם המס שולם על ידי אחד מבני המשפחה על הנכסים שנצברו אזי אין צורך להתחייב במס נוסף על אותם נכסים. מס הירושה בעצם יוצר מצב חדש ולפיו כל אחד מבני המשפחה הגרעינית עומד בפני עצמו. כאשר נכסים נמצאים בבעלות ההורים ועוברים לבעלות הילד אזי הילד "התעשר" ולפיכך יש למסות את העושר של הילד ולקחת חלק "מהרווחים" שהוא צבר כתוצאה מהירושה.
מס הירושה אף מייצר מיסוי בכל העברה בין דורית. התוצאה היא שאותו סכום נכסים שעובר מהילדים לנכדים ימוסה פעם נוספת במס ירושה או עזבון גם בהעברה לנכדים. מדובר בתהליך אשר שוחק את ההון המשפחתי ואין מדובר במיסוי חד פעמי.
מיסוי נכסים ששולם עליהם כבר מס
התפיסה השגויה כי לאחר ששילמנו את המס על הרווחים אנו יכולים להנות מיתרת הכסף ללא תשלומי מס נוספים מתנפצת לאור המיסים העקיפים המוטלים עלינו. המדינה באמצעות רשויות המס מוסיפות לקחת מאיתנו מיסים גם כאשר אנו משתמשים בהכנסה נטו שנותרה לנו אחרי תשלומי המיסים. קחו לדוגמא את מס הערך מוסף. אנו משלמים אותו כחלק מעלות המוצר או השירות אותו אנו מקבלים כתשלום מס נוסף למדינה. כדוגמא ברכישת רכב בנוסף למחיר הרכב אנו משלמים מס ערך מוסף ומכס מבלי שהרווחנו דבר. לכן כאשר אנו בוחנים את הסכום נטו שיש לנו לצורך רכישת מוצרים או שירותים אנו נגלה שהוא הרבה יותר קטן ממה שחשבנו.
לכל חיובי המס הללו יצטרף כנראה בגאון מס הירושה יחד עם מס המתנות אשר יחתוך מהנכסים שיועברו בירושה חלקים נוספים לטובת המדינה בצורה של מס. נכסים שהושגו מהחסכונות וההכנסה הפנויה אחרי תשלומי המיסים ששילם המוריש.
למה בכלל להטיל מס על ירושה
טוב, התשובה הברורה לכך כי המדינה זקוקה למיסים. אבל זו תשובה פשטנית. למעשה מאחורי הגישה של לקחת מיסים על נכסים שכבר שולם עליהם מס עומדות גם תפיסות פוליטיות וראיה חברתית המבקשת לפזר את העושר בין הציבור כולו.
הכוונה שכאשר אדם יצר עושר שהוא חריג, לשיטת המדינה, אין הצדקה שהעושר כולו יוותר אצל יורשיו ויש למסות חלק מהעושר כך שליורשיו יישאר קצת פחות (לא נורא אומרת המדינה – הם יסתדרו) ובמס הזה ניתן יהיה לעשות שימוש לטובת הכלל.
גם מבחינה טכנית יש שאומרים שלא צריך להסתכל על התא המשפחתי כולו כיחידה אחת אלא להסתכל על כל אחד מהפרטים במשפחה בנפרד. כלומר, אם הבן קיבל נכסים נוספים כתוצאה מירושה אזי הוא "התעשר" ועל פי מיסוי העושר יש למסות כל פרט בחברה אשר התעשר.
מן הצד השני בני האדם משחר התרבות האנושית מתייחסים למשפחתם הגרעינית כגוף אחד ולכן התפיסה כי נכסים שנוצרו על ידי פרט במשפחה הגרעינית אלו נכסים השייכים לילדים ולבן הזוג שנותר בחיים, ואין העברת רכוש המשפחה מוסיפה לעושר ולכן אין למסותה. מיסוי העברת רכוש בירושה או במתנה בין בני משפחה גורמת תחושת אי צדק.
מהו מס עיזבון וההבדל בינו לבין מס ירושה
מס עזבון הינו מס המוטל על שווי כלל הנכסים אשר השאיר הנפטר אחריו ללא כל קשר לכמות היורשים. מבחינה זו מס עזבון לא מסתכל על היורש והתעשרותו אלא מסתכל על המוריש ועושרו. רק שווי הנכסים שהותיר המוריש הוא הרלוונטי לצורך קביעת המס על העיזבון.
מס הירושה להבדיל ממס העיזבון מסתכל על התעשרותו של היורש. ככל שהתעשרותו של היורש כתוצאה מהירושה היא יותר גדולה כך יש סיכוי גדול יותר שיושת על היורש מס ובמקרים מסוימים גם מס בשיעור עולה על פי סכום ההתעשרות.
בעבר, מס העיזבון בישראל נקבע לפי שווי הנכסים אותם הותיר הנפטר ואליהם היו נוספים כל הנכסים שהועברו במתנה בחמש השנים האחרונות לחייו של הנפטר. הוספת הנכסים שהועברו במתנה לעיזבון החייב במס נועדה למנוע את האפשרות שערב פטירתו של אדם יועברו הנכסים במתנה בכדי לא לשלם מס עיזבון.
בשנת 2000 ועדה שהוקמה לבחון רפורמה במיסוי (ועדת בן בסט) הציעה להטיל מס עזבון בשיעור של עשרה אחוז על סכום של 2 מיליון ₪ ומעלה (לשם היעילות ואי ההתעסקות בסכומים נמוכים יותר). ערך 2 מיליון ₪ במונחים ראליים לשנת 2020 הם בערך 2.7 מיליון ₪.
יש לשים לב שוועדת בן בסט המליצה כי נקודת ההתחלה למיסוי מס העיזבון יהא מועד הפרסום בכל הקשור להעברת נכסים במתנה לקרובים. הסיבה להמלצה זו הייתה כי הוועדה חזתה כי עם פרסום ההמלצות ועוד בטרם יחוקק חוק מס העיזבון רבים יעשו מהלכים של העברת נכסים טרם כניסת החוק לתוקף כדי שיורשיהם לא ישלמו מס עיזבון.
מקובל שעצם הידיעה על הכוונה להטלת מיסים המתפרסמת באופן פורמלי יוצרת מגמה של ניסיון טבעי להתחמק מתשלומי המיסים. לכן העלאת חוק לקריאה ראשונה בכנסת על הטלת מס ירושה או מס עיזבון כנראה יחייב גם את כל מי שינסה להעביר את נכסיו בתקופת הביניים כדי שלא יוכל להתחמק מתשלום במס על הנכסים שהועברו.
מכאן גם החשיבות של תכנון מס מקדים ביחס לנכסים קיימים ללא כל קשר להשתת מס העיזבון שיכול להיות מושת בכל עת. המגמה העולמית של השתת מס עיזבון לא תיעצר לעולם במדינת ישראל ולפיכך לפחות יש לשקול ביצוע תכנון מקדים בדרך של העברת נכסים או יצירת נאמנות אשר תבטיח את עתיד הילדים. תכנון מס מקדים יגן על נכסי המשפחה המיועדים להעברה ממיסוי מס ירושה או עיזבון אשר יפחית את סך הנכסים המועברים ליורשים וינגוס מנכסי המשפחה.
ניתוק תושבות
כיום במדינת ישראל שלא מוטל על תושביה מס ירושה או מס עזבון היא נחשבת כמקלט מס עזבון במיוחד לעולים חדשים ותושבים חוזרים. אלו משתמשים בחוק השבות כדי לעלות לארץ ולהעביר את נכסיהם לארץ. עולה חדש יכול על פי הדין המקומי של מדינתו בפרק זמן כזה או אחר להיפטר מהחובה לשלם את מס העיזבון על נכסיו. מצב זה עומד להתהפך עם הטלת מס ירושה בישראל.
האפשרות ההפוכה של הגירת תושבי ישראל מחוץ לישראל כדי לא לשלם מס עזבון או מס ירושה בישראל הינה אפשרית אך יש לקחת בחשבון שניתוק ממקום המושב כרוך בקשיים טכנים ומחיר כבד שאותו יש לשלם למי שהיה רגיל כל חיייו לגור בישראל.
פתרונות מיסוי למס ירושה על קצה המזלג התקפים גם למס עיזבון…..
רצוי לישם פתרונות מיסוי גם אם אין מס ירושה או עיזבון. מס ירושה או עיזבון יכול להיות מושת בכל עת ואלו שלא תכננו מראש עלולים להיתפס ברשת המס. מומלץ לפיכך לנסות ליצר מבנים משפטיים שיקטינו את האפשרות להשתת מיסים לפחות על חלק מהרכוש.
פתרון הנאמנות – המיסוי של מס עיזבון להבדיל ממס ירושה מושת על עזבונו של אדם. העברת הנכסים לנאמנות זרה במודל המבטיח את אי שליטת המעביר מקטינה את החשיפה לחיובו במס של העיזבון מאחר שזה אינו קיים עוד בישראל, והנכסים מוחזקים על ידי מעין ישות שלישית שאינה היורש אך גם אינה המוריש. כמובן שפתרון זה הינו תמציתו של תהליך אשר בסופו יש להבטיח כי הכספים יגיעו ליורש. הפתרון הזה תקף למס עיזבון אך פחות ישים למס ירושה.
חשוב להבין שנושא הנאמנויות והמיסוי עליהם השתכלל מאוד בהוראות פקודת מס הכנסה כך שנאמנויות שונות עם נהנים ישראלים מקבלות התייחסות ספציפית בפקודת מס הכנסה, וההכנסות עליהם חייבות בדיווח ובמס. לפיכך מודל הנאמנות הזרה הינו מותנה בחקיקה הספציפית אשר תסדיר את מס העיזבון. רשויות המס בחקיקה מהשנים האחרונות לצרכי מס התעלמו ממסך הנאמנות ומחייבות את ההכנסות של נאמנויות תושבות ישראל והן נאמנויות זרות עם נהנים ישראלים. עם זאת קיים הבדל בין מיסוי ההכנסות ומיסוי ההון .
מתנות – כן כן, מתנות בעולם הינן דרך להתחמק ממס עיזבון. איך זה תשאלו אם יש מס מתנות ? התשובה היא שבדרך כלל בחוקי המדינה נהוג להגביל את גובה המתנות הפטורות הניתנות בשנה. מס המתנות נועד לעצור אפשרות שטרם פטירתו של אדם בבת אחד יחלק את רכושו כמתנה. אבל מכיוון שניתן לחלק כל שנה בכל מנגנוני המיסוי המקובלים בעולם מתנות עד תקרה מסוימת, בהחלט אפשרי לחלק חלקים ניכרים מהרכוש במהלך החיים ולהימנע ממס המתנות. כמובן שאין זה פתרון אידאלי ואין הוא מתאים לרבים אבל יתכן שמס העיזבון בכלל יעודד את ההורים להעניק הרבה יותר לילדיהם עוד בחייהם.
מנגנון ביטוח החיים – ביטוח חיים אינו חלק מהעיזבון אותו משאיר אדם. כספי הביטוח לא היו שייכים לו, ומשפחתו של אדם זכאית לביטוח רק בסוף ימיו. אדם יכול להפקיד סכומי כסף לחברת ביטוח אשר עם פטירתו הסכום שתקבל יבטיח את צרכי משפחתו. במקרים מסוימים יהיה לשים את הפוליסה בנאמנות כדי שתצא ממצבת נכסי העיזבון.
הקמת שותפות משפחתית – קיימת אפשרות להקים שותפות משפחתית אליה יוכנסו כל הנכסים כאשר הילדים יהיו שותפים מוגבלים בזכויות. בדרך זו עם פטירת אחד השותפים נכסי השותפות יחולקו בין שאר השותפים. כלומר סוג של שותפות שאין ליורשים מעמד ממשי בה.
מעבר למדינה שלא חל עליה מס עיזבון – קיימות מדינות רבות מערביות שמס העיזבון לא חל עליהם. המעבר מתאים למי שיש לו צבר הכנסות צפוי בשנים הקרובות ומהלך זה יכול להשתלב בתכנון אופטימיזצית מס להפחתת מיסים עתידית.
כל האופציות ועוד רבות אחרות מונחות על השולחן לצורך היערכות למס ירושה. היערכות מס הינה מעשה מתחייב כדי להגן על רכושך ולהבטיח את העברת הרכוש בצורה מסודרת עם חשיפת מס מנימלית. חשוב להבין שתכנון מס ירושה הינו צופה פני עתיד והוא משולב עם בניית מבנה אשר יש בו כדי להבטיח את עתיד רכוש היקירים שלך גם בשנים הבאות. מבנה מיסוי הינו בחירה לצעוד במסלול אשר יטיב עמך ועם יקירך בשנים הבאות תוך תשלום מס כחוק לרשויות המדינתיות.
הכותב עו"ד שלומי כהן שימש כמנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי ומי שעמד מתוקף תפקידו בקשר שוטף עם יחידות מיסוי רבות בעולם במסגרת העברות מידע הדדיות בין רשות המיסים בישראל לרשויות מס במדינות זרות. כיום שותף בכיר בפירמת המיסים כהן@כהן.
צור קשר עם עו"ד שלומי כהן לייעוץ ראשוני.