כסף מחו"ל

אחת הבעיות הקשות של אנשי עסקים כיום היא העברת כספים מבנק בחו"ל לבנק בישראל.

אילו קשיים קיימים בהעברת כספים מחול לישראל

אם יש בידך חשבון בנק בחול וביקשת להעביר את הכסף מחול לארץ רוב הסיכויים   שפקידי הבנק החלו להערים עליך קשיים כאילו הם ממש לא רוצים את הכסף שלך אצלם בסניף.

מדוע זה קורה ?

כל נושא תעבורת הכספים בעולם בין מוסדות פיננסים עבר רגולציה משמעותית בעשור האחרון. מדינות פשוט הבינו שהעברת כספים לא מבוקרת על ידי מוסדות פיננסים היא בסיס למימון פעולות טרור ופשיעה חמורה. התוצאה היא שרשויות החוק במדינות רבות החלו לקבוע חוקים אשר מחייבים את מי שמשמש כפלטפורמה לניוד כספים לעשות בדיקה על מי שמעביר את הכסף ומהו מקור הכסף המועבר  ולאן הוא מיועד.

בעצם מה שקרה שהמדינות יודעות שהן לא נמצאות בזמן אמת בשטח כדי לדעת אם כסף שמועבר בהעברות בנקאיות או בכלל על ידי גופים פיננסים משמש לפעולה פלילית או שהוא תוצר של פעולה פלילית.

לעומת זאת הבנק שהוא מוסד פיננסי ומכיר את הלקוח ואת ההתנהגות הרגילה שלו והפעילות שלו יכול לזהות פעולות חריגות בחשבון או כאלו שאינן מאפיינות את הלקוח.

ניקח דוגמה שכיחה. נניח שאתם שכירים וכל חודש נכנס לכם לבנק סכום קבוע של עשרת אלפים ₪. הבנק כבר מבין שאתם שכירים והוא לא רואה בכניסת הכסף משהו חריג.  הוא יודע שאתם עובדים והוא יודע שאתם מקבלים משכורת ממעסיק קבוע. הבנק לא ישאל אתכם שאלות על כניסת הכסף הזו.

אבל בוא נניח שאתם שכירים וקרובת משפחתכם נפטרה זה לא מכבר והותירה צוואה בה הורישה לכם סכום של 100 אלף דולר מחשבונה. אתם החיים בישראל רוצים להעביר את הכסף מהבנק בחו"ל לחשבונכם בבנק בישראל. אם תתנו הוראה לבנמק בחו"ל כי הכספים יועברו לחשבון הבנק שלכם בישראל רוב הסיכוי שתיקלעו לצרה.

הבנקים לא מקבלים העברות מחו"ל

כאשר מתבצעת העברה כספית חריגה לחשבון הבנק בישראל ושלא תואמה עם הבנק סיכוי סביר שהבנק יעשה אחד מאלו

  • יקפיא את החשבון
  • יקפיא את הכסף שהועבר לו עד שיסתיים הבירור עם הלקוח
  • יחזיר את הכסף מהמקום ממנו הגיע
  • יסגור את חשבון הבנק

המשמעות כי לבנקים יש ארסנל כלים למי שלא מעדכן אותם על העברת כספים חריגה.

מומלץ בדרך כלל לא לבצע פעולות חד צדדיות מול הבנק בישראל כי פעולות כאלו מתקבלות בחוסר נוחות וחשש גדול של הבנק מאחר שהכסף שהגיע מבחינת הבנק יתכן ומקורו בכספי פשיעה.

תחשבו עליכם. לא הייתם רוצים שמישהו יניח במזוודה שלכם לפני הטיסה חבילה שהוא לא סיפר לכם על תוכנה. נכון ? גם הבנק לא רוצה שכסף שמקורו לא ברור ינחת אצלו. מבחינתו כסף שלא נערך עליו בירור יסודי הוא בחזקת כסף "נגוע" שעלול לגרום לבנק צרות צרורות. אז למה להסתבך. פשוט הבנק מסרב לקבל את הכסף.

אין בעיה אני אסביר לבנק והכל יהיה בסדר

אחת הבעיות השכיחות של לקוח הבנק המבקש להעביר כספים מחו"ל היא שהוא אינו יודע עם איזו מערכת משומנת הוא מתמודד ורבים מלקוחות הבנק מנסים להתמודד עימה בעצמם. אז הנה כאן נספר לכם מה קורה מאחורי הקלעים של המערכת הבנקאית.

הלקוח שניסה להעביר כסף מחו"ל ונבלם על ידי הבנק סבור כי הוא ידבר עם הפקיד בסניף. יסביר לו מה מקור הכסך ושהכל חוקי ולא תהיה בעיה לקלוט את הכסף. פשוט נכון ? לא ממש.

לפקיד בסניף וגם לא למנהל הבנק אין מעמד בקבלת ההחלטה אם לקלוט את הכסף. למעשה מי שקובע האם ניתן יהיה לקלוט את הכסף מחו"ל זו מחלקת הציות בבנק.

מהי מחלקת הציות בבנק ?

מחלקת הציות בבנק היא מחלקה  שהוקמה על פי הוראת הפיקוח על הבנקים ותפקידה היא להבטיח קיום (ציות) של הבנק את הוראות החוק. החוק המרכזי המפוקח על ידי מחלקת הציות הינו חוק איסור הלבנת הון.  מחלקת הציות פועלת בתחום המכונה ניהול סיכונים כאשר מטרתה הינה  לצמצם את אפשרות הסיכון שפעולות הבנק יפרו את הוראות החוק – הפרה שיכול ותביא להשלכות פליליות וכלכליות על הבנק.

לפיכך מחלקת הציות ברוב הבנקים היא מה שנקראת מחלקה שונאת סיכון ולא רק מצמצמת סיכון. כמי ששונאת סיכון היא מנחה את פקידי הבנק על פי הגישה המחמירה ביותר ותעשה כל בירור אפשרי טרם מתן אפשרות לקליטת כסף שמקורו אינו ברור ושיכול לחשוף את הבנק לטענות של סיוע לעבירות פליליות ללקוחו. ככל שמחלקת הציות בבנק תבחין ולו בשביב אופציה ולפיה יתכן כי מקור הכסף אינו חוקי או שהושג בעבירות מס אזי היא לא תאשר את קליטתו החשבון הבנק.

חשוב להבין כי ללקוח הבנק אין כל קשר עם פקידי מחלקת הציות. הוא לא משוחח איתם ולא מקבל מהם ישירות שאלות או תשובות להחלטות שלהם. פקידי המחלקה מסתתרים מאחורי פקידי הבנק ומפנים באמצעותם שאלות הבהרה ללקוח ביחס למקור הכסף, זהות הלקוח וזהות המקבל.

הבנקים בישראל ככלל מעדיפים שלא לקבל כספים מחו"ל שמקורם מפעולות חריגות בחשבון הלקוח. אתם בטח חושבים הבנק מפסיד, לא יתכן שהבנק לא ירצה שאפקיד את הכסף אצלו ועוד.

כל ההנחות הללו שייכות למציאות העבר.  בעבר הבנקים היו קולטים כספים מחו"ל בשמחה רבה ולא היו עושים בירורים ביחס למקור הכסף. גם כספי מזומן ובסכומים גדולים היה ניתן להפקיד באמצעות בנקים בישראל. כל "החגיגה" הזו הסתיימה עם כניסתו של חוק איסור הלבנת הון והתיקונים שנעשו בו לאורך השנים. בנוסף ארצות הברית שהבינה שבנקים בכל העולם מסייעים באופן עקיף לאזרחיה להעלים מס על ידי פתיחת חשבונות בנק מחוץ לארצות הברית הנסתרים מעיניהם של רשויות המס האמריקאים החלה בצעד תקיף. היא איימה על ראשי בנקים מחוץ לארצות הברית בפתיחת הליכים פליליים כנגדם. היא דרשה מבנקים בכל העולם פרטים על חשבונות בנק של אזרחים אמריקאים ובסופו של דבר גייסה את כל העולם למהלך של העברות מידע הדדיות על נכסים פיננסים של אזרחיהם מחוץ למדינתם.

לכך תוסיפו קנסות כבדים אותם נאלצו לשלם בנקים בכל העולם לרבות בנקים בישראל לממשל בארצות הברית ככופר על המעשים שרשויות המס בארצות הברית מתייחסים אליהם כמעשים פליליים וסיוע לעברייני מס שהינם אזרחי ארצות הברית. המהלך של האמריקאיים ושיתוף הפעולה הבינמדינתי ביחס להלבנת הון הגדיל את החשש אצל הגופים הפיננסים האחרים שגם מדינות נוספות יבואו בטענות לבנקים בישראל. מכאן נולדה זהירות היתר המחמירה והקיצונית של הבנקים טרם קבלת כספים שמקורם מחו"ל. מי רוצה להסתבך פלילית עם מדינה כלשהיא בעולם ?

כל המהלכים הללו חידדו אצל הבנקים את המצב החדש והגבירו את החשש מפני סיכונים פליליים וכלכליים אם יסייעו ללקוחותיהם להסתיר כספים שמקורם בעבירה.

גם רשויות המס בישראל לא טמנו ידם בצלחת וישראל חתמה על אמנת מס מולטילטרלית בין מדינתית אשר מאפשרת ומחייבת ההעברה  של נתוני חשבונות הבנק של אזרחי מדינות אחרות לחו"ל ולהיפך.

בנוסף מדינת ישראל הפכה את עבירת המס לעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון משנת 2017 ובעצם יצרה מצב חדש שהבנקים כמוסד פיננסי צריכים לשים לב אליו זה לא רק האם מקור הכסף הוא בפשיעה חמורה אלא האם יתכן שמקור הכסף הוא מעבירת מס אשר נעשתה בארץ או בחו"ל.

לאן כל זה מוביל את הבנקים אשר הם צריכים להחליט האם לקבל כסף מחו"ל

אנחנו חוזרים אלינו לקוחות הבנק שסך הכל רוצים להעביר כסף מחשבון בחו"ל שאנו סבורים שמקורו הוא חוקי ואין איתו שום בעיה. העובדה שעל פי תפיסת הלקוח הכסף הוא חוקי אינה מספקת את הבנק. העברת כספים מחו"ל נמצאת אצל הבנקים כסיכון מוגבר. יצויין כי לטעמנו התפישה הינה ללא בסיס ממשי ופעמים רבות תוך הפרת חובתם החוקית כנותני שירות עיסקי.

אז איך בכל זאת מעבירים כסף מחו"ל ללא סנקציות

כלל ראשון שצריך לשמור עליו הוא עדכון הבנק על הכוונה להעביר כסף מחו"ל. העדכון יאפשר למחלקות הציות בבנק לקבל החלטה מיושבת יותר ויגדיל את האמון בכם.

כלל שני – בניית מערכת הוכחות וראיות לגבי מקור הכסף – אחת הבעיות הקשות היא היעדר מסמכים מאמתים על מקור הכסף. חייבים להבין שמחלקות הציות פועלות במלחמת התשה בתקווה שהלקוח יוותר על הרעיון של העברת הכסף. איך עושים את זה ? מבקשים מסמך. מקבלים אותו. ואחרי שבועיים חוזרים עם עוד בקשה נוספת לאור המסמך שהועבר ואז עוד מסמך ועוד מסמך עד שהלקוח פעמים רבות מתייאש.

לכן טרם העברת מסמכים צריך לחשוב על כל השאלות האפשריות הצפויות ממחלקות הציות. רבים נתקעים כתוצאה מאי היערכות נכונה ומקבלים שאלה שאין להם עליה ראיה ובעצם בכך לא מניחים את דעתה של מחלקת הציוד ויוצרים בכך חשד סביר אשר מאפשר לבנק שלא לקלוט את הכסף.

כלל שלישי – היזהרו ממוקשים. פעמים רבות הלקוח מתרגז על השאלות החודרניות ומסרב לשתף פעולה ולא מוכן להמציא מסמך. אי שיתוף הפעולה יכול לשמש את הבנק להצדקה לסירוב לקבלת הכספים ולמתן שירות ללקוח.

כלל רביעי – אל תנסו להעביר את הכסף לבנק אחר. אחת הבעיות היא שבהתמודדות מול הבנק הרבה פעמים לקוחות מתייאשים ומנסים לקלוט את הכסף בבנק אחר בהם יש להם חשבון. חשוב להבין כי לבנקים יש מערכת משותפת של מידע וכאשר בנק אחד סירב או אפילו לא ביים תהליך של בדיקה הדבר יוודע לבנק האחר. במהלך זה אתם לא רק גורמים להקטנת הסיכוי שלכם לקליטת הכסף אלא גם אתם גורמים "להשחרתכם" "וסימונכם" כלקוחות בעייתיים. במקרים מסוימים הבנק יכול להחליט על בסיס המצב החדש לסגור את חשבונכם. לכן למרות הקושי – מרגע שקיבלת החלטה על אחד הבנקים התמידו ואל תרפו.

קליטת כספים מחו"ל בבנק בישראל היום הפך לתהליך מורכב וסיזיפי. בסופו של דבר רצון הלקוח הוא לעשות שימוש בכסף לצרכי השקעה או צריכה וזה נמנע מבעדו. לעיתים מועד העברת הכסף היא קריטית כי קיים לוח זמנים שלאחריו עסקה שהכסף מחו"ל היה צריך לממן אובדת .

במקרים חריגים ניתן לבצע פנייה לבית המשפט בתביעה לחייב את הבנק לקלוט את הכספים אך זה יעשה רק במקרים חריגים כאשר הלקוח התנהל בניקיון כפיים מול הבנק.

משרד עורכי דין כהן&כהן צבר ניסיון רב אל מול מוסדות פיננסים ומחלקות הציות בכל הקשור בהצלחה להעברת כספים בצורה מוסדרת תוך הנחת דעת מחלקות הציות ביחס למקור כספים מחו"ל.

בפניה למשרדנו הלקוח מקבל מעטפת מלאה עד להגעה וקליטת הכסף בחשבונו –  כסף "נכה" הופך לנכס בר שימוש בישראל.

משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח בכירים. כותב המאמר עצמו שימש כאחראי לחילופי מידע בין מדינות על אזרחיהם במסגרת המחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המיסים.

צור קשר כאן לשם קבלת יעוץ ראשוני על דרך העבודה במקרה של העברת כספים מחו"ל לבנק בישראל.